בפרשת השבוע שלנו תופסת הראייה מקום מרכזי מאוד. החל משם הפרשה – "וירא אליו ה'…" – הקב"ה נראה (מתגלה) לאברהם אבינו, אברהם רואה מלאכים, אותם מלאכים משקיפים על סדום, אשת לוט מביטה אחורה והופכת לנציב מלח, בדרך לעקידה – "וירא את המקום מרחוק", "וירא והנה איל אחר נאחז בסבך…" ואחריה – "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה".

בין כל הרְאִיּוֹת האלה, בולטת במיוחד פקיחת העיניים של הגר. אברהם, נאמן לצו אשתו, מגרש את הגר וישמעאל אל המדבר, המים בהם הצטיידו נגמרים והגר משליכה את ישמעאל תחת אחד השיחים. והנה פתאום: "וַיִּפְקַח אֱ-לֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם…"

השפת אמת מסב את תשומת ליבנו לכך שלא נאמר שהקב"ה ברא / יצר באר מים. הבאר היתה שם תמיד. הקב"ה "רק" פקח את עיניה לראות את אותה באר, ממש בבחינת "אמר ר' בנימין: הכל בחזקן סוּמִין (עוורים) עד שהקב"ה מאיר את עיניהם".

בשבת הקרובה ימלאו ארבעה שבועות למתקפה האכזרית של אויבינו הקמים עלינו לכלותינו, זו שפתחה את המלחמה בעיצומה כולנו נמצאים. נדמה שהולכת ומתחדדת חשיבותה של נקודת המבט, התפילה והבקשה לפקיחת העינים ולבחירה לראות את הישועה שכבר ניצבת לפנינו, בתוך החושך הגדול. נתפלל ל"פוקח עוורים" שיאיר עינינו בתוך הערפל, שנמשיך לגלות אוצרות של רוח וגבורה וחסד וערבות הדדית ומסירות נפש בתוכנו עד ישוב ה' לציון ברחמים, תכלית שגם עליה הובטחנו באמצעות הראייה:

"…כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן"

בע"ה בשבוע הקרוב בכוונתנו להאריך את שעות הלימודים בימים בהם הבנים מגיעים בפועל לישיבה מתוך תקווה שבקרוב ממש נוכל להגדיל את כמות השכבות שמגיעות בכל יום ומספר ימי הלימוד פנים אל פנים בכל שבוע, יתרחב אף הוא. פרטים יישלחו בהמשך ע"י הרמי"ם וצוות ההנהלה.

תפילה גדולה להשבת החטופים, לרפואתם השלמה של הפצועים ולנחמה גדולה למשפחות הנופלים!

בברכת שבת שלום,

הרב ניצן